עמותת נושמים נקי הוקמה בשנת 2021 ע"י קבוצת מייסדים הפועלים בהתנדבות למען הפסקת זיהום האוויר מקמיני עצים הפולטים מזהמים שיש בהם כדי סכנה ממשית לבריאות הציבור. מטרותיה העיקריות של העמותה הן לחקור, לתכנן ולקדם פתרונות לבעיות זיהום האוויר והסביבה בישראל. עמותת נושמים נקי מבצעת פעילות הסברתית בקהילות וביישובים וכן בקרב הציבור הרחב. כמו כן, העמותה פועלת ברמה המוניציפלית והארצית אל מול הרשויות, הכנסת ומשרדי הממשלה במטרה לקדם פעילות הסדרה וחקיקה אשר יסייעו לצמצום ולעצירת הפגיעה בבריאות בציבור כתוצאה מהפעלת קמינים המוסקים בעץ.

עשן הקמין פולט לאוויר כמות גבוהה מאוד של חומרים מזהמים, ביניהם חלקיקים שפוגעים פגיעה חמורה במערכת הנשימה, חומרים אורגניים נדיפים שחלקם מסרטנים ומסוכנים דוגמת בנזן, ועוד חומרים כמו עופרת, פורמלין ואקרילן. מדובר בהרבה מהחומרים המסרטנים שנמצאים בעשן סיגריות, רק שבמקרה הזה אופפים את כל הרחוב, את הבית, את חדר השינה של הילדים. על פי ארגון הבריאות העולמי, 61,000 איש באירופה מתים מדי שנה מזיהום האוויר שקמיני העצים מייצרים. על פי ארגון הבריאות העולמי, נזקי קמיני העצים כוללים סרטן, מחלות לב, ברונכיטיס, מחלות זיהומיות בדרכי הנשימה ועוד. ילדים, נשים בהריון וקשישים נמצאים בסיכון מוגבר לנזקי הזיהום משריפת העץ.

לפי המשרד להגנת הסביבה, 5% מהבתים בישראל, בעלי הקמינים, אחראים לכ-40% מחלקיקי ה-PM2.5 שנפלטים בחורף בישראל (13.5% בשנה). לפי המשרד להגנ"ס, אותם 5% מהבתים בישראל פולטים בחודשי החורף פי 9 יותר חומרים מסרטנים מכל תחנות הכוח של חברת החשמל, כאשר לפי מרשם הפליטות לסביבה 2020 תחנות הכוח מהוות את המפעלים המזהמים ביותר בישראל. כמו כן, קמיני עץ פולטים כמות שווה של חומרים מסרטנים לכל התעשייה בישראל בשנה, רק שהקמינים פועלים בלב שכונות מגורים. ד"ר ויקטור צ'רנוב, מדע גדול, בקטנה: "נכון להיום אין דרך לשרוף עץ בצורה נקיה. אם בריאותכם ובריאות השכנים שלכם חשובה לכם - הימנעו משריפה של עצים או של כל דלק מוצק אחר". שריפת עצים גם תורמת למשבר האקלים. ה-European Enviromental Bureau קובע ששריפת עצים פולטת יותר פחמן דוח״צ ומימן מכל דלק אחר. זו אינה "אנרגיה מתחדשת". במכתב שחתומים עליו כ-800 מדענים מכל רחבי העולם מצוין כי: "Even if forests are allowed to regrow, using wood deliberately harvested for burning will increase carbon in the atmosphere and warming for decades to centuries - as many studies have shown - even when wood replaces coal, oil or natural gas.”

לצערנו אין כיום גורם שפנייה אליו תוביל לעצירת המפגע. לכן, מרבית הפונים מנסים זאת פעם אחת ומתייאשים. מצב זה יוצר מצג שווא כאילו הבעיה שולית ופוגעת במעטים. לכן חשוב לפנות הן למשרד להגנת הסביבה והן לרשות המקומית בכל פעם בו אתם מריחים את עשן קמיני העצים. למוקד הסביבה של המשרד להגנ"ס - טלפון 073-2733200 או 6911* לראש תחום פניות הציבור במשרד להגנ"ס - 073-2733348, pniot@sviva.gov.il למוקד העירוני - 106 למחלקת התברואה ברשות המקומית לפניות הציבור במחוז הרלוונטי של המשרד להגנ"ס -

כן! המשרד להגנת הסביבה מטיל את האחריות לטיפול במפגע על הרשות המקומית. אלה הכלים שיש בידיה. קביעת הנחיות מרחביות האוסרות תכנון והתקנה של קמין לשריפת עץ. הנחיות הקובעות כי בהיתר הבנייה ייכתב כי חל איסור מוחלט על שריפת עצים בקמין. ההנחיות הללו לא עוזרות במקרה של קמיני עצים קיימים. כ-3,000,000 מתגוררים במקום בו חלות הנחיות מרחביות האוסרות הקמה של קמינים המוסקים בעץ. חקיקת חוק עזר האוסר שימוש בהסקת עץ - אפשרות שהמשרד להגנת הסביבה חוסם. דוגמה מחוק העזר של עיריית פ"ת: "לא יפעיל אדם תנור הסקה, אח, קמין או כבשן בין שהוא משמש למלאכה או לחימום ובין לתכלית אחרת, שמופעל באמצעות שריפת עץ". מועצת פרדס חנה כרכור ניסחה גם כן חוק עזר דומה. חוקי העזר ממתינים לאישור משרד הפנים והמשרד להגנת הסביבה, שמעכבים או דוחים אותם, לטענתם בשל סיבות משפטיות. אכיפה כנגד מי שהתקין קמין עצים בביתו ללא היתר כנדרש או שלא בהתאם לתקנים הקיימים. רשויות מקומיות יזמו קמפיין הסברה שכלל שלטי חוצות, עמדות הסברה במרכזים מסחריים, תקשור באתר הרשות המקומית וברשתות החברתיות ועוד, במטרה להגביר את המודעות לסכנות הבריאותיות הנלוות להפעלה של קמיני עצים ולסבל הרב הנגרם לשכנים. פנייה לשרה להגנ"ס על מנת שתפעל לקידום חקיקה/תקינה אשר תסדיר את הנושא ותאפשר לרשויות המקומיות להתמודד עם התופעה. עד כה 27 ראשי רשויות מקומיות כבר פנו לשרה להגנת הסביבה בנושא.

רעילות העשן מהקמין כוללת שני סוגי מזהמים: רעלנים וחלקיקים קטנים מאד. הרעלנים הם החומרים המסוכנים הנפלטים מהעץ בעת בעירה. ישנם כ-16 סוגי חומרים הנפלטים מהקמין ומוכרים כמסרטנים. חלקיקים קטנים מאד אינם רעילים בהכרח, אלא מזיקים רק מכח גודלם הקטן. הם נכנסים בקלות דרך הריאות וישירות לזרימת הדם וגורמים נזק רב לגוף. חלקיקים קטנים מאד הם הגורם המשפיע ביותר על זיהום האוויר בכל העולם. אלו הם החלקיקים המזיקים ביותר, והקשים ביותר למנוע או להסתגר מפניהם. מדובר בחלקיקים קטנים כל כך (פחות מ 2.5 מיקרון בגודל) שלוקח להם כמעט שבועיים להתנדף מהאוויר, עקב רגישות נמוכה לרוח או כח הכבידה. את החלקיקים הללו לא מריחים באוויר. לכן, כאשר הקמין דולק רמת הזיהום בבית חמורה ביותר, על אף שנדמה שרק השכנים סובלים.

בהחלט נדרש היתר בניה לקמין. ההוראות והתנאים הנדרשים להוצאת היתר בניה בכל הקשור להקמה ולשימוש בקמינים ביתיים באזורי המגורים מוגדרים ע"י הרשות המקומית. יש לשים לב לכך שעל עבירה של הקמת קמין ללא היתר חלה התיישנות, אך על השימוש בקמין שהוקם ללא היתר לא חלה התיישנות. כלומר, הפעלת קמין שהוקם ללא היתר כנדרש היא אסורה. נדגיש כי במידה והרשות המקומית לא קבעה הנחיות מרחביות האוסרות תכנון והפעלה של קמין לשריפת עץ, מפעיל הקמין יכל להוציא היתר בניה לקמין שנבנה במקור בלעדיו.

תו התקן הישראלי (תו תקן 1368) "תנור הסקה ביתי המוסק בחומר מוצק" מורכב משלושה חלקים: מבנה התנור וניצולת השריפה של התנור גובה הארובה של התנור ערכי פליטה לחומר חלקיקי אלא שרק החלק השלישי של התקן – ערכי פליטה לחומר חלקיקי – הוא תקן רשמי ומחייב בישראל. המשרד להגנ"ס פועל כעת להפיכת החלק הראשון של התקן לרשמי ומחייב: מבנה התנור וניצולת השריפה שלו. כלומר, המשרד משקיע מאמץ בגיבוש דרכים להמשך ההפעלה של קמיני העצים במקום בעצירת הזיהום שהם גורמים לו. ככל הידוע לנו לא מבוצעים כיום פיקוח ואכיפה בנושא שכן לרשות המקומית אין את הכלים לבצע ניטור ומדידה אך מבחינת המשרד הנושא באחריותה ובסמכותה של הרשות המקומית. כך שהתושב לא מקבל כל מענה גם במקרים בהם ישנה חריגה מהתקן.

לצערנו השאלה המתאימה היא מה המשרד להגנת הסביבה לא עושה בנושא: המשרד לא מגדיר את קמיני העצים כמפגע. המשרד להגנ"ס טוען כי לא נכון לאסור באופן גורף הפעלה של קמינים, משום שרק הפעלה לא תקנית של קמין היא מפגע סביבתי. המומחים לזיהום אוויר לא מסכימים עם קביעה זו. בנוסף, כל מי שגר בשכונה שמופעלים בה קמיני עצים יוכל להסביר למשרד כיצד נראים החיים של מי ששכנו מפעיל קמין עצים "תקני" ומדוע עמדת המשרד מנותקת מהמציאות. המשרד לא פועל באופן נחרץ ואפקטיבי לעצירת זיהום קמיני העצים. ניתן לומר שלמשרד אין כל השפעה מעשית בנושא. המשרד לא עוצר את הפגיעה הסביבתית, את התרומה חסרת הפרופורציות למשבר האקלים ואת הפגיעה בבריאות ובאיכות חיי התושבים הנפגעים מעשן קמיני העצים. המשרד לא מקדם חקיקה בנושא קמיני העצים. המשרד אינו עושה דבר עם התלונות הרבות שהוא מקבל מאזרחים המלינים על זיהום האוויר והריח החריף הנגרם מקמיני העצים. המענה של המשרד: הודעה אחידה ולקונית המסירה מעצמו את האחריות ומטילה אותה על הרשויות המקומיות (כן, אותו משרד המונע את אישור חוקי העזר שהרשויות מנסות לחוקק). אבל לא מדויק לומר שהמשרד אינו עושה דבר. אז מה בכל זאת המשרד עושה: המשרד מונע אישור של חוקי עזר שחוקקו רשויות מקומיות במטרה לעצור את זיהום הקמינים בתחומן. המשרד מקדם נוסח חוק עזר אותו הוא מוכן לאשר. אך נוסח חוק העזר המוצע מאפשר הפעלה של קמיני עצים ותוכנו מלמד שלא תהיה לו כל השפעה על זיהום הקמינים בפועל והוא נועד ככל הנראה להדוף את הביקורת המוטחת במשרד מן הציבור, המומחים וראשי הרשויות. הילה אקרמן, ראש תחום חקלאות וסביבה במרכז השלטון האזורי, אמרה על טיוטה של חוק העזר שניסח המשרד: ״מבחינת חוזק הכלים וההשפעה של חוק כזה הייתי מדרגת אותו בעוצמה של 3 מתוך 10.״ המשרד יצא בקמפיין הסברתי בנושא אך בתפוצה דלה ולפרק זמן קצר, ובלי להגיע לעיניים הנכונות (בעלי קמינים). משנה לשנה, המשרד מבטיח ״קמפיין״, ״ניטור״, ״בדיקת ריח״, השנים עוברות וטרנד הקמינים רק עלה. והתוצאה: בשנת 2021 השימוש בקמיני עץ עלה ב-19% לעומת שנת 2018. המשרד ביצע ניטור בעייתי ולא יעיל (כפי שהדגמנו במסמך שכתבנו עם ד״ר אייל פרויד), נדמה שרק כדי להגיד שבעצם אין זיהום חריג מקמינים, ובכך לסתור את נתוניו שלו. גם ועדת הפנים וועדת המשנה לבריאות, סביבה ואקלים של הכנסת קראו למשרד להגנת הסביבה לקדם חוק להסדרת השימוש בקמינים להסקה ביתית ללא הועיל. אז אם נסכם את מה שמשרד עושה: המשרד מזהיר מפני שימוש בקמיני עץ אך אינו פועל לעצירת הזיהום שהם גורמים להן.

לצערנו לא. לתקן הישראלי שני חלקים: פליטה וארובה. התקן הישראלי לפליטה מקמין עץ הוא 7.5 מיליון מיקרוגרם חלקיקים לשעה. לצורך השוואה, התקן למשאית דיזל היא 0.5 מיקרוגרם לשעה. כלומר, קמין עץ לפי התקן הישראלי מפולט מזהמים כמו 15 משאיות דיזל (הנוסעות במהירות 30 קמ"ש). החלק השני של התקן מתייחס לגובה הארובה ביחס למרחק שלה מהחלונות של השכנים ומבקש שתהיה לפחות מטר מעל החלון של השכן. הבעיה היא שהחלקיקים דווקא יורדים למטה ולא עולים. ולראיה - הריח נמצא בכל מקום.

התשובה הנכונה פה היא שאם משתמשים בעצים לא איכותיים המצב עוד רע בהרבה ממה שמתואר פה באתר. בפרסומים שלנו בעמותה אנחנו מדברים על קמין תקני השורף עץ יבש ובתנאי מעבדה. שריפה של משטחי עץ, ריהוט, עץ צבוע, עץ מצופה, או עץ רטוב, תביא לפליטה של חומרים מסרטנים ורעלים גרועים עוד יותר מהחומרים הגרועים גם ככה שנפלטים משריפה של עץ איכותי ויבש. זו בעיה של חוקי הפיזיקה. לא ניתן לשרוף מוצקים (ועץ בפרט) מבלי ליצור זיהום משמעותי וריח. בטח ובטח בשכונת מגורים.

גם פה התשובה היא ששימוש בעץ רטוב מביא למצב גרוע יותר ממה שאנו מתארים פה. שימוש בעץ רטוב מביא לתהליך בעירה פחות טוב בטמפרטורה נמוכה יותר (כי חלק מהאנרגיה מתבזבזת על אידוי מים) ולכן לפליטה של יותר חומרים מזהמים. רואים את זה בקלות ע"י עשן רב ולבן שיוצא מהארובה.

קמין עצים פוגע הכי הרבה במשפחה שגרה בבית עם הקמין. אל תוך הבית עם הקמין נפלטים חלקיקי PM 2.5 (חלקיקים קטנים מאד) אך לא מריחים או מרגישים אותם, בנוסף לזיהום הנכנס דרך החלונות כמו אצל השכנים. החלקיקים מביאים לעליה בתמותה מהתקפי לב, סרטן, דלקות גרון וריאות אצל ילדים ועוד. ישנן רשויות שהגדילו וקנו אמצעי ניתור זיהום לבדיקת רמת הזיהום בבתי בעלי הקמינים. גם אצלם, כמו במחקר, רמת הזיהום גבוהה משמעותית מהרצוי בתוך הבית. הגארדיאן: קמיני עצים משלשים את כמות החלקיקים המזהמים בבית.

הקמין שלך לא סגור ולא אטום. בכל קמין ישנם פתחי יניקת אוויר. אחרת האש הייתה נחנקת ונכבית. אולם יש בקמין פעולת יניקה שמושכת את רוב החלקיקים הגדולים יותר לכיוון הארובה. כאן אנו מוצאים שתי בעיות: 1. בכל קמין צריך מתישהו לפתוח את הדלת על מנת להכניס עצים חדשים למדורה. המחקר מראה כי זו נקודת הזמן הנפוצה ביותר לפריצת מסרטנים וחלקיקים גדולים אל תוך הבית. אז הם פשוט נשארים שם. 2. החלקיקים הקטנים יותר PM 2.5. אלו מתעלמים מפעולת היניקה ונמלטים אל תוך חלל הבית באופן רציף במהלך הפעלת הקמין. לא מריחים אותם אבל הם שם.

לצערנו לא. הזיהום החלקיקי דווקא יורד למטה ולא עולה. ארובה גבוהה פשוט תפזר את אותו הזיהום על יותר מבתי השכנים. כבר שנים ברור לכל אנשי הסביבה והבריאות ש-Dilution is not the solution. אלה דבריו של פרופ׳ דוד ברודאי בוועדת הפנים והגנת הסביבה, 2020: ״השימוש בקמינים מתרחש כמעט אך ורק בחורף. בלילות החורף הטמפרטורות והפרמטרים המטאורולוגיים מביאים לכך שהאטמוספירה יציבה מאוד, כך שפיזור המזהמים בה הוא מאוד גרוע. במקרה של הקמינים שמזוהים עם ארובות יחסית נמוכות, כאשר הפליטות הן בסמוך לפני הקרקע, היציבות האטמוספרית גורמת לזה שהפיזור יהיה גרוע, ולכן הזיהום נשארות בסמוך לפני הקרקע. בניגוד, למשל, לפליטות מתחבורה ביום, אז בגלל השמש והתחממות הקרקע הפיזור הוא הרבה יותר טוב ולכן פיזור המזהמים הוא גבוה.״

לצערנו לא. ישנם תחומים בהם נמצא מחקרים בשני צדדי הנושא. אלו לרוב תחומים עתירי מימון כמו סיגריות, מזון, ותרופות. עולם קמיני העץ הוא בעיקרו קטן ומקומי, ולכן כלל המחקרים מבוצעים על ידי ארגוני בריאות וסביבה. אין מחקרים שמראים שקמין עצים לא מזהם ואין מחקרים שמראים שבריא לשאוף עשן.

הלוואי, אבל לא. כל המידע שאנחנו מפרסמים מגיע עם ציטוט מחקרי. כלל נתוני הזיהום בארץ מגיעים מהמחקר או מדוח מפלס של המשרד להגנת הסביבה. אף גורם רציני לא חולק על הנתונים הללו.

ראשית, קמין עצים מזהם כ-20 דונם (בממוצע) עם זיהום אוויר ברמה שהמשרד להגנת הסביבה מגדיר כחמור (מעל 37 מיקרוגרם למר מעוקב). אלו לא רק השכנים הישירים אלה הרחוב כולו. שנית, רוב האנשים חוששים להתעמת עם בעלי קמיני עץ. אלו חברים ושכנים. לכן לא מומלץ להתייחס לשתיקה כהסכמה.

התשובה היא כן. לגבי הריח – אם יש ריח (ולא חשוב אם הוא נעים לך או לא) של עשן עצים, סימן שיש חומרים מסרטנים באוויר שחודרים כרגע למחזור הדם שלך (זיהום של לפחות 30 מיקרוגרם למטר מעוקב). בנוסף לכך, החלקיקים הנשימים שלא ניתן להריח אותם ונמצאים באוויר, מביאים לעליה בתמותה מהתקפי לב, דלקות גרון וריאות אצל ילדים ועוד. אומנם האוכלוסיות הפגיעות ביותר הן ילדים, נשים בהריון, מבוגרים, חולי לב, וחולי אסטמה - אולם הנזק הוא לכולם. כולל עליה של 17% בסיכוי של נשים לחלות בסרטן השד, למשל (דוגמה אחת מיני רבות).

אם רוצים להיות קיצוניים אפשר למצוא מה מזיק בכל דבר. בגדול קמין עצים הוא הגרוע ביותר. ושיטת החימום המזהמת הכי מעט והכי יעילה במונחים של זיהום ליחידת חימום היא מזגן, אבל, אם בכל זאת בא לכם קמין – קמין גז מזהם אחד חלקי 1600 מקמין עץ. הבעיה עם קמיני עץ היא לא העובדה שהם מזהמים אלא העובדה זה מזהמים באופן בלתי סביר, באמצע שכונת מגורים.

לצערנו לא. מדובר בשיטות חימום הפועלות בתנאים שונים (טמפרטורות) וגם הארובות לא זהות תמיד במבנה. ההחלפה היא תהליך של לפרק את הישן ולשים חדש מהתחלה.

ניתן לחמם באמצעות רדיאטור, תנור הפועל על גז (קיימים גם תנורים שמחובר אליהם ישירות בלון גז), קמין גז, קמין חשמלי ועוד. הם יעילים יותר ונעימים מאד.

זה תלוי. קמין עצים תקני ואיכותי עולה כ-10% פחות מקמין גז (למשל). עץ איכותי ויבש עולה משמעותית יותר מחימום דומה בחשמל (אם ברדיאטור או במזגן). קמין עצים שאינו תקני יכול להיות זול משמעותית, אולם נתוני הזיהום שלו חמורים משמעותית. בייחוד בתוך הבית. שריפת עצים מקוששים או משטחים זולה משמעותית, אולם יוצרת זיהום משמעותית יותר חמור (אפילו מהזיהום הבלתי פרופורציונלי של קמיני עץ תקניים השורפים עץ מושלם). בקיצור: אם רוצים רק מאד לזהם, אז הקמין יקר. אם רוצים לסכן את עצמכם והשכנים באופן קיצוני, אז הוא זול.

נכון. אבל האדם הקדמון לא חי הרבה זמן. הוא אפילו לא חי מספיק זמן כדי למות מרוב סוגי הסרטן. בתקופה הזו גם 20% מהילדים מתו לפני גיל 5. אבל זה אנקדוטלי. בסופו של דבר, אנחנו יודעים בדיוק מה הנזק של קמיני העצים. הנושא נחקר וברור. האם זה מה שאנחנו רוצים לעשות לשכנים או למשפחה שלנו?

אפילו לא קרוב. קמין עצים יחיד ותקני, השורף עץ יבש ומופעל בתנאי מעבדה, מזהם כמו 15 משאיות דיזל. בבריטניה, בה 8% מחממים עם עץ, הזיהום מקמיני עץ עבר את הזיהום מתחבורה בכל השנה.

אפילו לא קרוב. קמיני עץ פולטים (בחודשי החורף בלבד) פי 3 יותר מסרטנים מכל ייצור החשמל בישראל בשנה שלמה. זאת על פי דוח מפל"ס של המשרד להגנת הסביבה. והזיהום הזה לא נפלט בארובה גבוהה באזור מרוחק, אלא מטר מהבית ובאמצע שכונת מגורים. זו הסיבה שזיהום הקמינים פוגע בריאותית באופן בלתי פרופורציונלי לאמצעי חימום אחרים.

אין ספק שזיהום הוא רע בכל מקרה. אין להקל ראש בזיהום החמור שנפלט מהתעשייה. אולם קמיני עץ, בחודש פעילות, פולטים פי 2.5 יותר חומרים מסרטנים מכלל התעשייה בישראל. זאת על פי דוח מפל"ס 2020 של המשרד להגנת הסביבה. ואותם מפעלים פולטים מזהמים באזורית תעשייה מרוחקים. קמיני עץ פולטים אותם מטר מהבית. באמצע שכונת מגורים.